<h1>מחזור ויטרי סימן קכ"ו</h1>
<h2>דף כג.</h2>
ובכל ברכה וברכה צריך לענות אמן. דאמן קיומא דשבועתא היא. כמא דאתמר ואמרה האישה אמן אמן. וגדול העונה אמן מן המברך. דזה קיום הברכה. ועוד שומע הברכה כעונה וכי עני אמן הרי שהוא גדול. ועוד שם בי"ה ושם ביו"ד עולין לסכום אמן. צא וחשוב י—ה—ו—ה אדני בחשבון אמן. ת', מאן דעני אמן לא יגביה קולו יותר ממאן דבריך. דאמר רב חנן בר אבא [ברכות מ"ה ע"א] מניין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך. שנאמר גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו. ועומד המפטיר וקורא ג' פסוקים בפרשה ומברך לפניה כחוק הקוראים. ושבעה דשבתא כנגד שבעה רואי פני המלך. ובחול שלשה (כהנים) [כנגד] כהנים לויים וישר'. ובמגילה פ' עומד ויושב [כ"ג ע"א] יהיב טע'. ואינו מברך המפטיר עד שיגלל ספר התורה. דגרסינן (בפ"ק) [בפ"ז] דסוטה [ל"ט ע"ב] א"ר תנחום א"ר יהושע בן לוי המפטיר אינו מפטיר עד שיגלל ספר תורה. והאידנא נהוג עלמא מכי התחיל לגללו. דלאו דווקא שיגלל קאמר. אלא מכי התחיל כמאן דגליל דמי. ובפרק עומד ויושב [כ"ג ע"א] איבעיא להו [מפטיר] מהו שיעלה רב הונא ור' ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה. והילכת' עולה. דקאמרי' פ' בני העיר [ל' ע"א] ראש חדש אדר שחל להיות באתה תצוה. קרו שיתא מן ואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת. וחד חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור נחשת. וקיימא לן כוותיה. אלמא מפטיר עולה למנין ז'. וכן הלכה.
